אודות

איטום הוא פעולה הכוללת שימוש בחומר מסוים, לצורך מניעת חדירת נוזל או גז אל תוך מבנה או גוף מסוים.
בבנייה מתבצעת פעולת האיטום על מנת למנוע חדירה של מים או רטיבות אל תוך החלק הפנימי של המבנה. במקרה של מבנים תת-קרקעיים מתבצע איטום גם נגד חדירת גז ראדון אל הקומה התחתונה.
באיטום מבנים יש למעשה לאטום את כל מעטפת המבנה, על כל חלקיה. כמו כן אוטמים חלקים פנימיים של המבנה, שבהם ישנו שימוש במערכות אינסטלציה ומים. חלקים אלה נקראים בשם הכולל “חדרים רטובים”.
בין המקומות במבנה שנאטמים כנגד חדירת רטיבות: חלקי מבנה תת-קרקעיים (יסודות, מקלטים, מרתפים, פירי מעליות, חניונים), קירות חיצוניים מעל לקרקע, מרפסות שמש, גגות מרוצפים, משטחים מרוצפים המונחים על הקרקע ובאים במגע עם המבנה, גגות, גגות חשופים, גגות מרוצפים, גגות רעפים או גגות קלים, אמבטיות, חדרי רחצה, מקלחות, מטבחים וחדרי שירותים / כביסה, אדניות פרחים ומאגרי מים שנמצאים על גגות של בתים משותפים.
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פי חוק המקרקעין התשכ”ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי הטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה.
בין בעיות האיטום החמורות – אותם המקומות שבהם תיקון שכבות איטום דורש את פירוקן של תשתיות כגון ריצוף או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות, גגות מרוצפים ושבילים חיצוניים הגובלים אל קירותיו החיצוניים של המבנה. בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות רטיבות של מרבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכולי. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות “איטום שלילי”.
פתרונות יקרים דומים נחוצים במקרי נזילות ממאגרי מים או בריכות שחייה, אשר גם בהן , פתרונן של הבעיות דורש את ריקון והשבתת המאגר / הבריכה או את קילוף שכבות החיפוי (בבריכות העשויות קרמיקה או פסיפס).

תיקוני איטום בהזרקה מתבצעים לרוב בשני מצבים –
השימוש השכיח ביותר הנו במבנים תת קרקעיים, מרתפים, מקלטים , חניונים תת-קרקעיים וכדומה, אשר בהם לא קיימת גישה אל מקור חדירת הרטיבות – מבחוץ.
שימוש נדיר יותר הנו במאגרי מים או בריכות שחיה – מן הצד החיצוני של המבנה, כאשר לא ניתן לרוקן את המים מן המאגר עקב אילוצים שונים.
תיקונים בהזרקה מתבצעים באמצעות הזרקה בלחץ של פוליאוריטן נוזלי אל עומק יציקת הבטון.
ברוב המקרים מתבצעת ההזרקה אל תוך סדקים נימיים ביציקת הבטון אשר נראים גלויים לעין ואשר מהם חודרים המים אל תוך המבנה.   אך תיקוני איטום בהזרקה ניתן לבצע גם בקירות בטון עם כיסי חצץ (חללי אויר), אל תוך מקומות ביציקה אשר קיים בהם כתם רטיבות, ו/או במקרים בהם חדירת הרטיבות מתרחשת סביב נקודות חדירה של אלמנטים שונים אל תוך הבטון (כגון סביב כניסת צנרת אל ברכות שחיה או מאגרי מים).

ההזרקה  מתבצעת בלחץ, באמצעות מדחס חשמלי או עם אקדח הזרקה ידני יעודי.   הנוזל הפוליאוריטני חודר אל אותם חללים וסדקים ביציקה, וכאשר הוא בא במגע עם רטיבות שנמצאת בתוך  היציקה – החומר מתנפח וגורם לאטימה של אותם החללים ולאטימה מהירה של פריצת המים.  
חומר האיטום הפוליאוריטני הנו דו רכיבי ומרכב מהפוליאוריטן עצמו (חלק A) ומחומר מאיץ (חלק B).   אחוז החומר המאיץ המוסף אל הפוליאוריטן קובע את קצב ההתנפחות של הפוליאוריטן.
תיקוני איטום בהזרקה ניתן לבצע ביציקות בטון בלבד. לא ניתן לבצען על גבי קירות בלוקים או לבנים.  
ההעדפה היא לבצע תיקוני הזרקה שכאלה בקירות ובמשטחי בטון אנכיים. יחד עם זאת קיימים לעיתים מצבים בהם ישנו הכרח לבצע תיקון בהזרקה אל תוך משטחי בטון עיליים – תקרות, כגון במקרה של תיקוני איטום בחניונים תת קרקעיים או תחת בריכות שחיה הממוקמות בגגות מבנים.
ככלל, יש להבין כי בצוע תיקוני איטום בהזרקה הנו בגדר פתרון מאולץ אשר יש בו מגבלות. כך שמומלץ, בנוסף לבצוע תיקון בהזרקה, לבצע איטום נוסף סביב אותו האזור בו בוצעה ההזרקה, באמצעות חומרי אטימה צימנטים הידראולים.
כיסוי שטח רחב יותר ממקום פריצת המים יספק מענה למקרה בו חדירת המים תתרחש באזור הסמוך למוקד ההזרקה.

שיקום ושיפוץ מבנים מתחיל בבדיקת עמודי הבטון וכל הקירות התומכים על מנת לאמוד את מצב החוזק של המבנה, כאשר ישנם מספר דרכים לחזק את המבנה:
עיבוי עמודים על ידי הוספת עובי לעמוד וחיזוק התשתית, ניתן גם להוסיף עובי לקירות תומכים. על מנת לחזק ולעבות בונים כלונסאות מסביב לעמוד ויוצקים בטון לתוך תבנית ולאחר מכן מטייחים ואוטמים.
הוספת קורות ברזל על מנת לתמוך באזורים עם שקיעה, לרוב מחזקים כך מרפסות כאשר יוצקים בטון בקרקע ומשם מתחילים לבנות קונסטרוקציה העשויה מברזל.
מילוי מרתפים כאשר ישנה התפוררות של המבנה וחוזק המרתף הינו חלש בשביל לתמוך במשקל המבנה.
ניתן לחלק ענף זה לשלוש תחומי עיסוק עיקריים:

שיקום חיצוני של מבנים:
מספר גדול של עבודות שיפוץ חיצוני של מבנים או חזיתות מתבצעות ללא עבודות שיקום מתאימות. במקרים רבים אחרים עבודות אלו לא מתבצעות כראוי אף על פי שהן כלולות בחלק מהמפרטים הטכנים. חוסר מודעות לנושא וחוסר פיקוח בשטח גורם להשמטת צעדים חשובים בתהליך שיקום ושיפוץ המבנה והתוצאות לא מתגלות לעיני הלקוח אלא רק לאחר מספר שנים מתום השיפוץ.
שיקום בטונים ,ברזלי זיון וקונסטרוקציות
תחום זה של הענף הנו השכיח ביותר. עבודות שיקום מסוג זה נועדות לתיקון קורות , יסודות ועמודים במבנים קיימים אשר נפגעו כתוצאה מחלודה שחדרה אל ברזלי הזיון. עבודות השיקום כוללות טיפול בברזלי הזיון או החלפתם בהתאם לצורך ובצוע תיקונים בבטון באמצעות חמרים צימנטים מיוחדים. ברוב המקרים מתבצעות עבודות אלו תחת פיקוחו של מהנדס קונסטרוקטור.
שיקום , איחוי וחיזוק אלמנטים בבנין בטכנולוגיות חדשניות:
תחום זה של עבודות נדיר יותר ודורש מיומנות ונסיון. התחום כולל שימוש בטכנולוגיות הזרקה חדשניות לצורך שיקום סדקים ביציקות בטון, עיגון אלמנטים או מכונות למשטחי בטון, בצוע יציקות חזקות מאפוקסי או גראוטים צימנטים והגברת או שיקום כושרי ההעמסה של יסודות, תקרות וגשרים באמצעות מערכות “מרוכבות” חדשניות.
באפשרותנו לבצע מבחר גדול של עבודות שיקום מבנים החל מעבודות שיפוץ ושיקום חיצוני  ועד לעבודות מסובכות ביותר. מקצת מעבודות אלו אנו מבצעים בשילוב עם עבודות איטום וכחלק משלבי הכנת התשתית.